קריפטו מטבעות דיגיטליים DeFi
תחום כריית המטבעות הקריפטוגרפיים הביאו איתו המון תוצרי לוואי בעייתיים: בין אם זה המחסור במעבדים גרפיים – הנרכשים בכמויות לטובת הכרייה ולא מעט גזי חממה שנפלטו בעקבות תועפות האנרגיה הדרושה לטובת התהליך. אבל כל זה לא עוצר את אינטל מפיתוח של צ’יפ ייעודי לכריית קריפטו – שלא יזדקק ל-GPU.
כמנהל הנדסה ראשי של סקאי (לשעבר קנשו),
ניר פלדמן צריך לאזן את שני הכובעים, להבין מה הלקוחות צריכים למוצר
טוב יותר ולתרגם את זה למאפיינים טכניים ממשיים.
לאחר שעבר בין העולם הארגוני ב-HP לעולם הסטארטאפים,
ניר מעריך את האופי הדינמי של הסטארטאפים,
המאפשר לו לקחת תפקיד מוביל יותר בעיצוב מסלול הצמיחה של החברה.
כמובן שהוא צריך את האנשים הנכונים כדי להגשים את החזון,
ולכן מציאת הכישרון שיכול להוות בסיס לתהליכי מו"פ,
שהוא קריטי לכל חברת תוכנה, הוא המפתח להצלחת החברה.
La החולשה CVE-2021-44228 ששוחרר לאחרונה, משפיעה על Apache Log4j 2.x. הפגיעות נקראה Log4Shell או LogJam, והיא התגלתה ב-9 בדצמבר על ידי מהנדס אבטחת סייבר שקורא לעצמו p0rz9 ברשת.
מומחה זה פרסם גם את זה, ב- Github על חור האבטחה.
חולשת אבטחה זו של Log4j מאפשרת לנצל אימות קלט שגוי ל-LDAP, מה שמאפשר ביצוע קוד מרחוק (RCE), ופגיעה בשרת (סודיות, שלמות הנתונים וזמינות המערכת). בנוסף, הבעיה או החשיבות של פגיעות זו נעוצה במספר האפליקציות והשרתים שמשתמשים בה, לרבות תוכנות עסקיות ושירותי ענן כגון Apple iCloud, Steam, או משחקי וידאו פופולריים כגון Minecraft: Java Edition, Twitter, Cloudflare, Tencent, ElasticSearch, Redis, Elastic Logstash, ו-long וכו'.
בגלל השכיחות של הסיפריה והמערכות הקריטיות שמשתמשות בה, פושעי סייבר רבים עשויים לנצל אותה כדי להפיץ את תוכנת הכופר שלהם. בעוד שאחרים מנסים להמציא פתרונות, כמו פלוריאן רוט מ-Nextron Systems, ששיתף כמה חוקי YARA כדי לזהות ניסיונות לנצל את הפגיעות Log4j.
Apache Foundation גם מיהרה לתקן את זה, ושחררה תיקון לפגיעות זו. לכן, זה חיוני וחשוב לעדכן לגרסה 4 של Log2.15.0j כעת, אם יש לך שרת או מערכת מושפעים.
למידע נוסף על איך לעשות את זה, לחץ כאן קישור להורדה ועם מידע על כך.
ישראל פועלת כבר כמה עשורים ללא מחשב-על. כיום, מוסד מחקר, אוניברסיטה או חברה שרוצה לעשות שימוש במחשב-על נאלצים לשכור זמן שימוש במחשב-על בחו"ל. בכיר ברשות החדשנות: "בכוונתו לייצר סביבת עבודה ותשתית ראויים למו"פ עם דגש על בינה מלאכותית, של האקדמיה והתעשייה".
אחרי העברת תקציב 2021 אנשי הטכנולוגיה הישראלים יכולים לחייך מעט. בתוך חוק ההסדרים שעבר יש תקציב משותף לרשות החדשנות ולמפא״ת (משרד הביטחון) על סך 290 מיליון שקל לטובת פרויקט מחשב-על הישראלי, שעד כה היה קצת בגדר חלום. ישראל, מחלוצות המחשוב העולמי עם "ויצק" הישיש ששירת החל משנות ה-50 את מכון ויצמן, פועלת זה כמה עשורים ללא מחשב-על ראוי לשמו, וזו בעיה. בעוד כל המדינות המפותחות בעולם נהנות מלפחות מחשב-על מקומי אחד, ובמקרה של מעצמות אפילו כמה עשרות, בישראל הדיונים וההמלצות לא מספיקות כדי להביא את המדינה והממשלה התורנית להתחיל להזיז את העניינים באופן רשמי עד כה. זו בעיה קשה – מקל בגלגלי המשק והמחקר הישראלי.
וובינר חובה לכל יזם מתחיל או בעל עסק טכנולוגי!
בוובינר הזה רן ארגמן, מומחה סייבר למעלה מ12 שנה על כל תחומיו השונים יסביר בצורה פשוטה וקלה (עד כמה שאפשר) על התחום הלוהט ביותר בהיי-טק הישראלי.
רן יסקור מספר מושגי יסוד שאתם חייבים/ות להכיר
נעבור על הפעולות שאתם חייבים להכיר ולדעת
וגם מה עושים אם נמצאים תחת התקפה:
THE ONES I SAID YES TO ARE GOING TO GO INSANE 🥂🚀 #UnfoldChallenge #JDVaporMaxShuffle #crypto #investing #xrp #xrpcommunity #fypシ #cryptocurrency