רבים מאיתנו חוו משברים בשנת 2020. חלק חוו משבר כלכלי, חלק משבר אישי, חלק משבר חברתי, ולמעשה, השנה החולפת הייתה שנה שרבים מאיתנו יזכרו כשנה שהייתה רוויה במשברים מגוונים.
ללא ספק המילה משבר היא אחת מהמילים שיותר מפחידות אותנו. המילה משבר טומנת בחובה חוויית ריק, חוסר אונים, כאב, מחירים ועוד כהנה וכהנה. האם התחושות כלפי המילה משקפות מציאות חד מימדית, האם המצב המשברי הוא חריג?
ובכן, התשובה היא לא.
במהלך חייו של כל אדם או ארגון יתרחשו מעת לעת משברים. בחינה של כל מהלך חיים לאורך זמן מגלה מבנה עולה ויורד שבו לעיתים אנו נוגעים בפסגות של הישגים ואושר לצד תקופות של שגרה ונוחות ועד תקופות אחרות של משבר, כאב והתמודדות קשה. מטרתנו אינה להימנע ממשברים אלא ללמוד להתמודד איתם באופן איכותי ואף לזהות בהם הזדמנות לצמיחה והתפתחות. הניסיון להימנע ממשבר מוביל לתקיעות, קיבעון וחיים של פחד שבמבט לאחור – מביאים למעשה לחיים במצב משברי, בעוד שקבלת המשבר כחלק ממכלול ההתפתחות הנורמאלי מאפשרת רכישת כלים, שינוי גישה וצמיחה נוכח הופעת המשבר. בעת משבר, יש שני מצבים עקרוניים מרכזיים, נטישה או לסירוגין חידוש כוחות, גדילה וצמיחה.
אז איך גדלים וצומחים ממשברים וכיצד מפתחים כלי ניהול המאפשרים ניהול משברים איכותי?
- זהו שניים או שלושה משברים שחוויתם בשנים האחרונות. רשמו בכל אחד מהמקרים כיצד יכולתם להתכונן אחרת למשבר ומה אתם לומדים בדיעבד על התנהגותכם שהינכם יכולים להטמיע כיום במסגרת חייכם השוטפים.
- באותם מקרים משבריים, נסו לבדוק מה הייתה החוויה הרגשית שלכם וכמה זמן לקח לכם להתרומם ולצאת ממצב המשבר הרגשי. נסו לזהות אילו מעגלי תמיכה או פעולות יכולתם לבצע על מנת לקצר את זמן המשבר הרגשי.
- לאחר הניתוח הנ"ל נסו בכל תחום לבנות מערך תמיכה (חברים, משפחה וכו') מתאים שיסייע בידיכם לקצר את אורך המשבר כאשר הוא יופיע.
